ירמיהו, פרק י״ז, פסוק י״ב

ההקבלה בין משכנו השמימי של ה' לבין המקדש הארצי ממחישה את השגחתו התמידית על העולם. השמים הרמים נמשלים אל כִּסֵּא כָבוֹד של ה', שהוא מָרוֹם ונישא מזמן קדום, עוד מֵרִאשׁוֹן בטרם נבראה הבריאה. כנגד כסא עליון זה מכוון מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ בארץ, ועצם קיומו מעיד כי למרות שה' שוכן בעליונים, הוא קרוב, משגיח ובוחן את ליבות בני האדם. מציאות רוחנית זו, הפועלת מעל לחוקי הטבע, מלמדת כי הבוטחים בה' יזכו לשכרם האמיתי בעולם הנשמות שתחת כסא הכבוד, בעוד שהרשעים העוזבים אותו עתידים להידחות משם.