ירמיהו, פרק י״ז, פסוק ט״ו

Jeremiah 17:15Sefaria

הִנֵּה־הֵ֕מָּה אֹמְרִ֖ים אֵלָ֑י אַיֵּ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה יָ֥בוֹא נָֽא׃

בני דורו של הנביא מזלזלים באזהרותיו על חורבן הארץ, וקוראים לעברו בלעג אַיֵּה דְבַר־ה'. בדרישתם יָבוֹא נָא, כלומר יבוא עתה, הם אינם מייחלים באמת לבוא הפורענות, אלא מביעים חוסר אמונה מוחלט בכך שה' אכן גזר להחריב את עירו. מעבר להכחשת הנבואה, העם סבור כי הנביא בודה את דברי הזעם מלבו מתוך שנאה כלפיהם. מטרתם היא להעמידו במבחן המציאות מתוך ציפייה שהנבואה תכשל, ובכך יוכלו להוקיע אותו כנביא שקר שחייב מיתה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.