הקשר של העם לעבודה הזרה נטוע כה עמוק, עד שהם עורגים למזבחותיהם באותה עוצמה שבה אדם מתגעגע לבנו אהובו, בבחינת כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם, ויש המפרשים זאת כתיאור של הקרבת הבנים באש או כהבטחה שהדורות הבאים יזכרו את הפולחן. לצד המזבחות ניצבים וַאֲשֵׁרֵיהֶם, אילנות שהוקדשו לעבודה זרה ולמעשי כישוף וחיזוי עתידות. את המזבחות עצמם בנו העם בסמוך, ולא ממש מעל, עַל־עֵץ רַעֲנָן, שהוא עץ לח ורטוב, כדי להקריב שם קורבנות. בנוסף לכך התקיים הפולחן גם עַל גְּבָעוֹת הַגְּבֹהוֹת, מקומות נישאים שנבחרו כדי שהאלילים יישארו תמיד לנגד עיני העובדים וימשכו אליהם שפע.
ירמיהו, פרק י״ז, פסוק ב׳
כִּזְכֹּ֤ר בְּנֵיהֶם֙ מִזְבְּחוֹתָ֔ם וַאֲשֵׁרֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן עַ֖ל גְּבָע֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.