ירמיהו, פרק י״ח, פסוק י״ב

העם מגיב לקריאת הנביא לשוב בתשובה בניתוק ובסירוב מוחלט להשתנות, כפי שה' הודיע לירמיהו מראש. באמירתם וְאָמְרוּ נוֹאָשׁ, הם מבטאים ייאוש ועזיבה של דרך התורה, בין אם מתוך אדישות וחוסר פחד מההשלכות, ובין אם מתוך תחושת חוסר אונים של מי שאינו מאמין ביכולתו לתקן את המצב. כתגובת נגד לדרישה האלוהית, הם מצהירים כִּי־אַחֲרֵי מַחְשְׁבוֹתֵינוּ נֵלֵךְ ובוחרים ללכת רק אחר מחשבותיהם הפרטיות. המילה שְׁרִרוּת נגזרת מלשון ראייה, והעם מכריז כי וְאִישׁ שְׁרִרוּת לִבּוֹ־הָרָע נַעֲשֶׂה, כלומר שכל אדם יעשה בדיוק את מה שלבו הרע מראה לו ומתאווה אליו.