החלטותיו של ה' להעניק שפע ויציבות לאומה מסוימת תלויות במצבה המוסרי לאורך זמן. כאשר ה' מדבר בינו לבין עצמו ומחליט וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל־גּוֹי וְעַל־מַמְלָכָה במטרה לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ אותם, ההבטחה לטובה אכן יוצאת אל הפועל. בשונה מגזירה רעה שיכולה להתבטל לחלוטין, הבטחה לטובה תמיד מתקיימת תחילה, אך היא לא תעמוד לאורך זמן אם העם ישחית את דרכו לאחר מכן. במצב כזה הדיבור האלוהי מתקיים רק לרגע קצר, והמשברים שבאים בעקבות החטא דומים לכלי חרס שנשבר מיד לאחר ייצורו, כחלק ממהלך שתכליתו לתקן את מידותיו של העם ולהחזירו לדרך הישר.
ירמיהו, פרק י״ח, פסוק ט׳
וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר עַל־גּ֖וֹי וְעַל־מַמְלָכָ֑ה לִבְנ֖וֹת וְלִנְטֽוֹעַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.