במעשיהם הרעים גורמים בני העם בעצמם לָשׂוּם ולהפוך את אַרְצָם לְשַׁמָּה ולעיי חורבות. החורבן הכבד יעורר שְׁרִיקוֹת עוֹלָם, תגובה טבעית וממושכת של שריקת פליאה בשפתיים מצד מי שזוכר את המקום בימי תפארתו. בשל כך, כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם, כלומר ישתומם ויתפלא לנוכח השממון, ומתוך תדהמה וכאב יניע את ראשו וְיָנִיד בְּרֹאשׁוֹ לאות זעזוע.
ירמיהו, פרק י״ח, פסוק ט״ז
לָשׂ֥וּם אַרְצָ֛ם לְשַׁמָּ֖ה (שרוקת) [שְׁרִיק֣וֹת] עוֹלָ֑ם כֹּ֚ל עוֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֖ם וְיָנִ֥יד בְּרֹאשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.