הדימוי המרכזי בפסוק מציג שאלה רטורית נוקבת המבוססת על מקורות מים חיים, כדי להמחיש את חוסר ההיגיון שבעזיבת ה'. כשם שאדם צמא לעולם לא ינטוש מקור מים זמין, צלול וקר, כך בלתי נתפס לעזוב את בורא עולם, המהווה מקור חיים וחכמה.
החלק הראשון של השאלה מתייחס לטבע: הֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי שֶׁלֶג לְבָנוֹן. המילה מִצּוּר משמעותה סלע, שָׂדַי הוא שדה, ולְבָנוֹן מתייחס ליער בארץ ישראל [מצודת ציון, רש"י]. השאלה היא האם אדם ינטוש את המים הנקיים והקרים המפשירים משלגי הלבנון ונוזלים מן הסלעים היישר אל השדות. מים אלו מביאים חיים וברכה לשדה ורווים את הצמאון [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. יתרה מכך, אלו מים המזומנים לאדם ונמצאים קרוב אליו בשדה, כך שאין לו צורך לנדוד למרחקים כדי לשתות מהם [רד"ק].
החלק השני מעצים את התמיהה: אִם־יִנָּתְשׁוּ מַיִם זָרִים קָרִים נוֹזְלִים. הפועל יִנָּתְשׁוּ נכתב באות ת' במקום באות ט', ומשמעותו נטישה ועזיבה [רד"ק, מצודת ציון, מנחת שי], והמילה נוֹזְלִים מתארת מים המטפטפים וזורמים מעצמם [מצודת ציון].
לגבי משמעות המילים מַיִם זָרִים קָרִים, קיימות שתי גישות מרכזיות בקרב הפרשנים:
הגישה הראשונה מפרשת את המילה זָרִים מלשון זרות וריחוק. לפי פירוש זה, מדובר במים משובחים וקרים המובאים ממרחק רב דרך צינורות תת-קרקעיים בשל חשיבותם ואיכותם [רד"ק, מצודת דוד]. לחלופין, אלו מים מנותקים ממגע אדם הבוקעים ממעמקי האדמה [ביאור שטיינזלץ]. מנגד, מוצג גם פירוש שלפיו המילה מבטאת זרות במובן שלילי, והשאלה היא האם ראוי לעזוב מים טובים עד שיהפכו למים מאוסים ודחויים [רש"י].
הגישה השנייה קושרת את המילה זָרִים למילה זרם. לפי כיוון זה, מדובר במים חיים הנובעים בזרם שוטף ובשפע רב [רש"י, מלבי"ם]. לגישה זו מתווסף רובד נוסף ולפיו המילה קָרִים אינה מתארת רק טמפרטורה, אלא נגזרת מהמילה "מקור", כלומר אלו מים הזורמים בשפע היישר ממקורם הטבעי [מלבי"ם].
הפרשנים מסכימים כי תיאורי המים משמשים משל עמוק ליחסים שבין עם ישראל לה'. ה' נמשל למים קרים המשיבים את נפשו העייפה של האדם. כשם שלא יעלה על הדעת לנטוש מקור מים שופע וטהור המגיע ללא טרחה, כך תמוהה עזיבת ה', המשפיע חכמה ושכל בכל עת לדורשיו [מצודת דוד, רד"ק, מלבי"ם]. המשל מקפל בתוכו מסר כפול על נוכחות ה': מצד אחד הוא קרוב וזמין לאדם בכל קוראו אליו, כמו המים הנובעים בשדה פתוח, ומצד שני הוא נישא ומרומם, בדומה למים יקרים המובאים ממקום מרוחק [רד"ק].