בעקבות מזימותיהם של העם נגדו, ירמיהו פונה לה' בתפילה ומזמין אותו לשמש כשופט בסכסוך בינו לבין רודפיו [ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם].
כאשר הוא מבקש הַקְשִׁ֥יבָה יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י, הוא מכוון לתפילתו. מאחר שהעם מסרב להקשיב לדבריו, הוא מבקש שה' יקשיב לו במקומם [רד"ק]. ירמיהו מזכיר לה' שכל תפילותיו ונבואותיו נועדו אך ורק לטובתם של ישראל, במטרה להחזירם למוטב, להשיב את חרון האף ולבטל את הגזרה [מצודת דוד, מלבי"ם].
לעומת זאת, בבקשתו וּשְׁמַ֖ע לְק֥וֹל יְרִיבָֽי, הנביא דורש מה' לשים לב לדבריהם ולמזימותיהם של אלו שרבים ומתייעצים עליו לרעה [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מסכימים כי הפסוק מציג הקבלה ניגודית שנועדה להמחיש את העוול שנעשה לנביא. ירמיהו מבקש מה' לשמוע את טענות שני הצדדים בדין, וכך להיווכח בחוסר הצדק המוחלט שבו אויביו גומלים לו רעה תחת הטובה הרבה שהוא מנסה לעשות עבורם [מצודת דוד, מלבי"ם].