איוב שואל את רעיו האם הַלְאֵל, כלומר בעבור ה' ולמענו, ראוי שתְּדַבְּרוּ עַוְלָה ותטיחו בו האשמות שווא. אף שהם יודעים כי הוא חף מפשע, הרעים בוחרים להאשים אותו בעוונות כבדים כדי להצדיק את ייסוריו, מתוך אמונה שגויה שה' חפץ בהגנה שקרית. כדי להגן על הבורא הם מעלים טענות שונות, כגון שה' מעניש בחומרה על חטא קל, וְלוֹ, כלומר בשבילו, הם תְּדַבְּרוּ רְמִיָּה בטענה שהוא מעניש על חטאים נסתרים. כך, בניסיונם להימנע מלהודות שה' הכה אדם צדיק, הם נופלים לסתירה ומייחסים לו רמיה, שכן מטענותיהם משתמע שה' שיקר כשהעיד בעצמו על צדקת איוב.
איוב, פרק י״ג, פסוק ז׳
הַ֭לְאֵל תְּדַבְּר֣וּ עַוְלָ֑ה וְ֝ל֗וֹ תְּֽדַבְּר֥וּ רְמִיָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.