איוב, פרק י״ג, פסוק ט״ו

גם אם ה' ימית אותו, הֵן יִקְטְלֵנִי, הדובר ימשיך לצפות ולקוות אליו, לוֹ אֲיַחֵל, מתוך אמונה שיזכה למשפט צדק בעולם הבא. מנגד, יש המבינים תקווה זו כמשאלה נואשת למוות שיגאל אותו מייסוריו, או כחוסר יכולת להמתין עם השמעת טענותיו. חרף מצבו הקשה, הוא אינו מורד אלא דורש להציג את התנהגותו ומידותיו, אַךְ דְּרָכַי, ישירות לפני ה', אֶל פָּנָיו. הוא מבקש לפרוס את טענותיו ולהוכיח את חפותו, אוֹכִיחַ, וניגש לכך בביטחון של אדם זכאי שאינו מבין מדוע הוא נענש.