איוב, פרק י״ג, פסוק כ״ג

איוב פונה אל ה' בדרישה ישירה לבירור מצבו הרוחני והסיבות לסבלו, ומבקש לדעת במדויק מהו הפגם במעשיו.

בתחילת דבריו הוא שואל כַּמָּה לִי עֲוֹנוֹת וְחַטָּאוֹת, כלומר הוא מבקש מה' שיבהיר לו מהו המספר והכמות של חטאיו [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. לאחר מכן הוא מוסיף ומבקש פִּשְׁעִי וְחַטָּאתִי הֹדִיעֵנִי. בקשה זו אינה מתייחסת רק לכמות העבירות, אלא גם למהותן. אם ה' אינו מוכן לגלות לו את מספר החטאים, איוב מבקש שלכל הפחות יודיע לו מהו טיבם [מלבי"ם]. דרישה זו נובעת מתחושת חפותו של איוב, הטוען כי הוא עצמו אינו מודע כלל לעבירות שביצע, ולתפיסתו ידיו נקיות לגמרי מחטא [מצודת דוד, מלבי"ם].

הפסוק מבחין בין סוגים שונים של עבירות, ונראה כי איוב מנסה להבין מהי הסיבה המדויקת ליחסו הנוקשה של ה'. הוא תוהה האם סבלו נובע מהצטברות של אשמות רבות, או שמא מדובר במעשה יחיד של מרד מכוון, המכונה פִּשְׁעִי. אפשרות נוספת היא שמדובר בעבירה קלה שנעשתה בשוגג, חַטָּאתִי, שעליה ה' מדקדק עמו בחומרה יתרה דווקא משום שהוא אדם צדיק [אלשיך].

מתוך כך, איוב מנתח את סוג העבירה ביחס למידת הריחוק של ה' ממנו, מצב המוגדר כ"הסתר פנים". הסתרת פנים מוחלטת מאת ה' נגרמת רק בעקבות פשע ומרד מכוון, ואיוב בטוח כי לא עשה מעשה חמור שכזה המצדיק ניתוק מוחלט. לעומת זאת, הסתרת פנים חלקית או חיצונית יכולה להיגרם גם מחטא קל. לכן איוב מתחנן שה' יודיע לו מהו אותו חטא שגרם לריחוק, כדי שיוכל לתקן אותו מיד, שכן אי אפשר לרצות את ה' ולשקם את הקשר עמו כל עוד פניו מוסתרות [אלשיך].