איוב דורש מרעיו: שִׁמְעוּ־נָא את הוכחותיי וכן הַקְשִֽׁיבוּ אל וְרִב֖וֹת שְׂפָתַ֣י, דברי הוויכוח והטענות שלי, כדי שתוכלו להבין את כוונותיי לאשורן. כפילות זו בדבריו מבחינה בין תוֹכַחְתִּי, שהיא הוויכוח המרכזי נגדם על כך שהם מרשיעים אותו מתוך חנופה לה', לבין הריב המשני על כבודו שחולל על ידם. מנגד, ייתכן שהתוכחה מכוונת ישירות כלפי הרעים, בעוד שדברי השפתיים רומזים לוויכוח שאיוב עתיד לנהל מול ה'. הוא מדגיש כי אלו טענות הנאמרות מן השפה ולחוץ לשם הדיון, ולא מתוך כפירה שבלב, כדי למנוע מהרעים לחשוד בו שהוא מורד בבוראו.
איוב, פרק י״ג, פסוק ו׳
שִׁמְעוּ־נָ֥א תוֹכַחְתִּ֑י וְרִב֖וֹת שְׂפָתַ֣י הַקְשִֽׁיבוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.