איוב, פרק י״ג, פסוק י״ט

איוב מבטא צורך קיומי להשמיע את טענותיו וזועק מִי־הוּא יָרִיב עִמָּדִי, בקריאת תיגר כלפי מי שיעז להתווכח עמו ולהשתיקו ללא הצדקה, או מתוך דחיפות למצוא בעל דין בעודו בחיים. הוא מבהיר כי כִּי־עַתָּה אַחֲרִישׁ וְאֶגְוָע, שכן אם לא יפרוק את מועקתו וישיב להאשמות, הוא ימות מעוצמת הכאב והתסכול הפנימי. לחלופין, הצהרתו נובעת מכך שמותו קרב ועליו לדבר בטרם ישתוק לנצח ויאבד את ההזדמנות להוכיח את צדקתו, או מההבטחה שרק אם מישהו אכן ינצח אותו במשפט, הוא יהיה מוכן לשתוק ולמות.