מתוך עומק ייסוריו מצהיר איוב בשבועה כי אִם־לֹא הֲתֻלִים עִמָּדִי, שכן הוא מוקף באנשים המלאים כלפיו בלעג ובזלזול במקום להעניק לו נחמה. חבריו מוסיפים על צערו, וּבְהַמְּרוֹתָם ומירור חייו הם גורמים לכך שתָּלַן עֵינִי. משמעות הדבר היא שעיניו ומחשבותיו מתמקדות בקביעות בהקנטות אלו, ושנתו נודדת מרוב כאב. עם זאת, ייתכן שאיוב בוחן אפשרות שהסבל נועד למרק את עוונותיו, כך שבזכותו תזכה עינו לבסוף למנוחה שלמה וקבועה.
איוב, פרק י״ז, פסוק ב׳
אִם־לֹ֣א הֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑י וּ֝בְהַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.