איוב, פרק י״ח, פסוק ט״ו

חורבנו של הרשע מוחלט ומשאיר אחריו ריקנות ועזובה. אשתו האלמנה או חיה זרה תִּשְׁכּוֹן בְּאׇהֳלוֹ, שכעת נחשב מִבְּלִי לוֹ משום שהרשע מת והמקום אינו שייך לו עוד, ויש המסבירים כי האוהל מלכתחילה לא היה שלו אלא הושג בגזל. מבחינה רוחנית, ייתכן שנפשו המיוסרת היא זו שתשכון בגופו הנרקב, או שיצר הרע ישתלט על הבית ויחטיא אותו. אחריתו של הרשע היא שיְזֹרֶה עַל־נָוֵהוּ גׇפְרִית, כלומר יפוזר על מדורו חומר בוער שישמיד אותו כליל, כסמל לשריפת הנפש באש הגיהנום או לאובדן המהיר שמביאים החטאים.