מתוך תסכול וזעם על מהלך הוויכוח עד כה, וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִִי וַיֹּאמַר את דבריו. תחילה הוא מוכיח את חבריו על ויכוח חסר תוחלת, ומצר על כך שאיוב מתייחס אליהם כאל בהמות. עיקר כעסו מופנה כלפי איוב על כך שהוא מתעלם מנצחיות הנפש שנטע בו ה' ומשווה את האדם לבהמה. כדי להפריך את טענותיו של איוב, בלדד מציג השקפה שלפיה הצדק האלוהי אינו נמדד בעולם הזה אלא בחיי הנצח. כך הוא מסביר שהצלחת הרשעים היא מדומה ועונשם האמיתי הוא כריתת הנפש, בעוד ייסורי הצדיק יומרו בגמול רוחני נצחי.
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.