חורבנו המוחלט של הרשע נמשל לעץ גווע שמושמד לחלוטין ואינו מותיר כל תקווה להמשכיות. בחלקו התחתון של העץ, מִתַּחַת, שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ וכלים כתוצאה מגפרית השורפת אותם, ובאותו הזמן וּמִמַּעַל, כלומר מלמעלה, יִמַּל וייחתך קְצִירוֹ, שהם ענפיו. כליון כפול זה מסמל את סופו של הרשע במגוון מישורים, כאשר התייבשות השורשים מייצגת את מות האדם, את אובדן גופו או את התרוקנות נפשו מקדושה. במקביל, כריתת הענפים מרמזת על הכחדת זרעו, על אובדן זכר מעשיו ועל סילוקו המוחלט מן העולם.
איוב, פרק י״ח, פסוק ט״ז
מִ֭תַּחַת שׇׁרָשָׁ֣יו יִבָ֑שׁוּ וּ֝מִמַּ֗עַל יִמַּ֥ל קְצִירֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.