איוב, פרק כ״ד, פסוק י״ד

דרכו של הפושע משתנה בהתאם לשעות היממה, כאשר לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ ופועל באור יום או עם שחר באלימות גלויה, ללא מורא ה' וללא פחד מבני אדם. באורבו בדרכים הוא יִקְטָל עָנִי וְאֶבְיוֹן, שכן העניים הם אלו שמשכימים לצאת לפרנסתם והם חסרי מגן ונשק, ולכן הוא רוצח אותם כדי לגזול את מעט הרכוש שעליהם. לעומת זאת, בחסות החשכה משתנה שיטתו וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב של ממש, העוזב את הדרכים וחודר לעיר כדי לפרוץ בסתר לבתי העשירים. בניגוד לחוצפתו ביום, פעולתו במחשכים כדי להימנע ממאבק מעידה על פחד מבני אדם, או אף על בושה שהוא חש על שפיכות הדמים שביצע ביום ללא רווח ממשי.