איוב, פרק כ״ד, פסוק י״ט

כשם שיובש, המכונה צִיָּה, וגַם־חֹם עז יִגְזְלוּ ויעלימו במהירות מֵימֵי־שֶׁלֶג, כך שְׁאוֹל תבלע כהרף עין את האנשים אשר חָטָאוּ וצורתם תשתנה שם לחלוטין. מנגד, ייתכן שמדובר בעונש אקלימי על רעתם, שבו סדרי הטבע משתבשים וחום לא טבעי מכה בהם עד שהם מנסים לגזול מי שלגים בניסיון שווא להתקרר. במצב זה הם סובלים ייסורים בעודם בחיים, אך מחטיאים ומחמיצים את השְׁאוֹל עצמה שהייתה גואלת אותם מסבלם. קריאה שונה לחלוטין מציגה תיאור מציאותי של פושעים הפועלים לפי עונות השנה: בקיץ הם שודדים אוניות, ואילו בחורף הם מסתתרים במקומות עמוקים דמויי שְׁאוֹל וממשיכים שם בחטאיהם.