חיי הרשע חולפים במהירות כקצף שנישא כי קַל־הוּא עַל־פְּנֵי־מַיִם, ולחלופין מדובר בתיאור של פושע הנמלט מרודפיו דרך הים. מכיוון שהרשעים זונחים את עבודת האדמה לטובת חיי גזל, תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ, ושדותיהם יעלו קוצים ויישארו שוממים כעונש מאת ה'. בשל אורח חייו הרשע מנותק מהחברה ולֹא־יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים, שכן הוא חושש להתקרב למקומות יישוב, ואיש לא ילך עוד בכרמיו הנטושים. במובן הסמלי וההיסטורי, הכתוב רומז לדור המבול שזלזל באזהרות, או מבטא את סירובם של הרשעים לפנות לדרך הטובה ולקבל תוכחה ממנהיגי הדור.
איוב, פרק כ״ד, פסוק י״ח
קַל־ה֤וּא ׀ עַל־פְּנֵי־מַ֗יִם תְּקֻלַּ֣ל חֶלְקָתָ֣ם בָּאָ֑רֶץ לֹא־יִ֝פְנֶ֗ה דֶּ֣רֶךְ כְּרָמִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.