העניים והעשוקים שהופשטו מבגדיהם נמלטים אל ההרים כדי למצוא מסתור טבעי מפני הרוח ולהסתיר את מערומיהם. אולם דווקא שם מזרם הרים ירטבו, כאשר שטף מים עזים ניתך עליהם מראשי ההרים ומותיר אותם לחים, ספוגים וקופאים מקור. מכיוון שנותרו חשופים ומבלי מחסה של קורת גג או לבוש, הם נאחזים בייאוש בסלעים וחבקו צור. הם נצמדים אל גושי האבן בתקווה שיגנו עליהם, אך הדבר חסר תוחלת, שכן גם בתוך הנקיקים המים ממשיכים לחדור ולהרטיבם ללא הרף.
איוב, פרק כ״ד, פסוק ח׳
מִזֶּ֣רֶם הָרִ֣ים יִרְטָ֑בוּ וּֽמִבְּלִ֥י מַ֝חְסֶ֗ה חִבְּקוּ־צֽוּר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.