לאחר שניצל ממעי הדג, ה' מחדש את שליחותו של יונה ומצווה עליו שוב ללכת אל נינוה. הפקודה קוּם מלמדת כי יונה נפלט אל מקום שאינו רחוק מדי מנינוה, כך שכאשר הוא נשלח שנית, הדרך פתוחה בפניו ללכת ולבצע את המשימה [אבן עזרא].
ה' מורה ליונה לקרוא אל העיר אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ. קריאה זו משלבת את הציווי שכבר נאמר לו בעבר עם הדיבור העכשווי להכריז על חורבנה של העיר בשל רעתה [רד"ק]. תוכן הקריאה המדויק אינו מפורט בפסוק זה, שכן הוא מובן מאליו מתוך מה שיזעק יונה בפועל מאוחר יותר: "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת" [מצודת דוד].
בחינת לשון הפסוק מעלה הבדל משמעותי בין הציווי הראשון שניתן ליונה בתחילת הספר לבין הציווי הנוכחי. בעוד שבפעם הראשונה נאמר "כי עלתה רעתם לפני", כאן ה' מסתפק בהוראה למסור את הקריאה בלבד. שינוי זה נובע מכך שעתה גזר דינם של אנשי נינוה כבר נחתם. השליחות הנוכחית אינה רק התרעה על רעה, אלא הודעה נבואית על כך שהעיר עתידה להיהפך בעוד ארבעים יום, בהתאם למה שכבר נגזר עליהם סופית [מלבי"ם].