יונה התחיל, כלומר וַיָּחֶל, לָבוֹא בָעִיר העצומה והתקדם בתוכה מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד, כדי להגיע למרכזה ולהבטיח שספירת הימים תחל באופן אחיד עבור כולם, אם כי יש המסבירים שכבר לאחר הליכה זו התעוררו התושבים לתשובה. הוא הכריז באיום החלטי עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת, מבלי לפרש את סיבת העונש או את האפשרות להינצל. אף על פי שגזרות הפורענות של ה' תלויות תמיד בחזרה בתשובה, יונה בחר להסתיר עובדה זו מתוך תקווה שהתושבים יטעו, לא ישובו מדרכם ויענשו. המילה נֶהְפָּכֶת מבטאת חורבן מוחלט, אך טומנת בחובה גם משמעות כפולה: אם התושבים לא ישובו מדרכם העיר תיחרב פיזית, ואם יעשו תשובה, מעשיהם הרעים הם שייהפכו לטובה.
יונה, פרק ג׳, פסוק ד׳
וַיָּ֤חֶל יוֹנָה֙ לָב֣וֹא בָעִ֔יר מַהֲלַ֖ךְ י֣וֹם אֶחָ֑ד וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר ע֚וֹד אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְנִֽינְוֵ֖ה נֶהְפָּֽכֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.