תארו לעצמכם שאתם נכנסים לגמרי לבד לעיר עצומה שאתם לא מכירים, ויש לכם הודעה מאוד חשובה למסור לכולם. יונה מגיע לנינוה, שהייתה עיר כל כך גדולה שלוקח שלושה ימים שלמים רק לחצות אותה. המילה וַיָּחֶל אומרת שיונה פשוט התחיל להיכנס אל תוך העיר. הוא הלך במשך יום שלם עד שהגיע ממש לאמצע. למה דווקא לאמצע? כדי שברגע שהוא ימסור את ההודעה שלו, כולם ישמעו אותה ויתחילו לספור את ארבעים הימים בדיוק באותו הזמן, בלי בלבול.
ההודעה של יונה הייתה קצרה והחלטית: עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת. הוא לא הסביר להם למה זה קורה, והוא גם לא אמר להם מה הם יכולים לעשות כדי להינצל. האמת היא, שכשמשמיעים אזהרה כזו מאת ה', זה תמיד נועד כדי לתת לאנשים הזדמנות לשפר את המעשים שלהם ולבטל את הגזרה. אבל יונה בחר לא להגיד להם את זה במפורש, כי בתוך הלב שלו הוא קיווה שהם יטעו, לא ישנו את ההתנהגות שלהם ויקבלו עונש.
אבל יש כאן סוד מיוחד במילה נֶהְפָּכֶת. למילה הזו יש שתי משמעויות שונות, אחת רעה ואחת טובה. מצד אחד, המשמעות היא שהעיר תיהרס ותתהפך לגמרי. אבל מצד שני, המשמעות היא שאם אנשי נינוה יבחרו בדרך הנכונה, הם בעצמם יתהפכו. כלומר, הם ישנו את המעשים שלהם מקצה לקצה, מהתנהגות רעה להתנהגות טובה, וכך ינצלו.