יונה, פרק ג׳, פסוק ו׳

כאשר וַיִּגַּע הַדָּבָר ושמועת הפורענות מגיעה אל המלך, עוד לפני לבישת השקים ההמונית של העם, הוא מגיב בהכנעה אישית מוחלטת ובתהליך הדרגתי של השפלת כבודו. תחילה וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ כדי לעזוב את כס המלכות ולשבת על הארץ. לאחר מכן וַיַּעֲבֵר והסיר מעליו את אַדַּרְתּוֹ, גלימת הפאר ולבוש המלכות האדיר שלו. במקום בגדי המלכות וַיְכַס את בשרו בשַׂק, יריעת בד עבה וגסה, ותחת הישיבה על הכיסא וַיֵּשֶׁב עַל־הָאֵפֶר. סימני אבלות מובהקים אלו מבטאים ויתור על סממני השלטון, והמלך נוקט בהם כאילו העיר כבר נחרבה בפועל.