תארו לעצמכם שבאמצע יום רגיל, פתאום שומעים ברחובות העיר כרוז שמודיע הודעה דרמטית במיוחד שמשנה את כל התוכניות. זה בדיוק מה שקרה בנינוה. אחרי שהמלך בעצמו חזר בתשובה ולבש בגד שק, הוא רצה שכולם יצטרפו אליו. המילה וַיַּזְעֵק מספרת לנו שהמלך שלח שליחים שהכריזו את ההודעה בקול זעקה חזק בכל רחבי העיר. ההודעה יצאה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו, כלומר היא הייתה עצה והחלטה משותפת של המלך יחד עם מועצת השרים שלו.
ומה הייתה ההחלטה? צום מוחלט. המלך פקד אַל יִטְעֲמוּ אפילו מעט אוכל, והוסיף את המילה מְאוּמָה כדי להדגיש שאסור לאכול שום דבר בכלל. אבל החלק הכי מפתיע הוא שהצום לא היה מיועד רק לבני אדם. המלך ציווה שגם החיות יצומו, גם הַבְּהֵמָה שחיה קרוב לאדם, וגם הַבָּקָר וְהַצֹּאן שהם העדרים שנמצאים בחוץ. המלך הורה שאַל יִרְעוּ, כלומר שאסור לתת לחיות לצאת לשדה לאכול.
למה בעצם שגם החיות יצומו? סיבה אחת היא שכאשר האנשים יראו את החיות רעבות, זה יעורר בהם צער גדול ויעזור להם לחזור בתשובה באמת מכל הלב. הסיבה השנייה היא שותפות גורל, כי כולם הבינו שאם העיר חלילה תיהרס כולם ייפגעו, ולכן גם בני האדם וגם בעלי החיים צריכים להיות שותפים יחד במאמץ הגדול להציל את העיר.