נוכח כעסו של יונה על הצלת נינוה, פונה אליו ה' בשאלת תוכחה רטורית: וַיֹּאמֶר ה' הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ. משמעות המילה הַהֵיטֵב היא תוקף ועוצמה, כלומר ה' שואל האם יונה כועס עד כדי כך, כהכנה לכך שבהמשך יוכיח לו שאין הצדקה לזעמו. גישה אחרת מבארת מילה זו מלשון "טוב", ולפיה ה' תמה האם יונה כועס על עצם החסד שהוענק לעיר, או שמא הוא חושש להיחשב נביא שקר, אף שביטול נבואת חורבן אינו מכזיב את הנביא אלא רק מעיד שהעם חזר בתשובה. יונה בוחר לשתוק ואינו משיב, משום שהבין כי מדובר בתוכחה שאינה מצפה לתשובה, או משום שידע כי ה' מודע לחששו האמיתי מכך שנינוה תמיט בעתיד חורבן על עם ישראל.
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.