טובות העולם הזה והנאותיו אינן מתמידות, וכשם שהן מופיעות לפתע, כך הן עלולות להיעלם במהירות [אברבנאל]. לאחר יום אחד בלבד של שמחה והקלה בצילו של הצמח, וַיְמַן ה', כלומר הזמין באופן מיוחד ולפי שעה, תולעת אל מקומו [רד"ק].
הפגיעה בצמח התרחשה לַמָּחֳרָת, ביום שלאחר שמחתו של יונה [אבן עזרא, מצודת דוד], בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, באותו אור ראשון ונוצץ המופיע בפאת המזרח בטרם זריחת השמש [מצודת ציון].
הכתוב מתאר כי התולעת וַתַּךְ אֶת הַקִּיקָיוֹן. השימוש בפועל בלשון נקבה נובע מכך שהמילה תולעת היא בנקבה, ולכן לא נכתב "ויך" [רש"י, רד"ק]. באשר לאופן ההכאה של הצמח, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהתולעת חתכה וניתקה את הקיקיון מלמטה, באזור השורש. פעולה זו הפסיקה את יניקת הצמח ואת זרימת הלחות מהאדמה אליו. לעומת זאת, יש המפרשים כי התולעת פשוט אכלה את הקיקיון [ביאור שטיינזלץ].
כתוצאה מניתוק זה ממקור החיות שלו, וַיִּיבָשׁ, העלים שהעניקו ליונה צל התייבשו ונשרו מחום השמש, והצמח הפסיק את צמיחתו [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].