יונה, פרק ד׳, פסוק ז׳

טובות העולם הזה אינן מתמידות, וכשם שהן מופיעות לפתע כך הן עלולות להיעלם במהירות. לאחר יום אחד בלבד של שמחה והקלה בצלו של הצמח, וַיְמַן ה', כלומר הזמין באופן מיוחד ולפי שעה, תּוֹלַעַת אל מקומו. הפגיעה בצמח אירעה לַמָּחֳרָת יום השמחה, בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, עם האור הנוצץ הראשון המופיע במזרח טרם זריחת השמש. התולעת וַתַּךְ אֶת הַקִּיקָיוֹן על ידי אכילתו או באמצעות חיתוך וניתוק שורשיו, פעולה שהפסיקה את זרימת הלחות מהאדמה. כתוצאה מניתוק זה וַיִּיבָשׁ הצמח ופסק מצמיחתו, והעלים שהעניקו ליונה צל התייבשו ונשרו מחום השמש.