נחלת שבט אפרים חולקה באופן מסודר בין משפחות השבט השונות לְמִשְׁפְּחֹתָם. הכפילות במילים וַיְהִי גְּבוּל ולאחר מכן וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם נועדה להקדים את אפרים למנשה כקיום ברכת יעקב, וכן כדי להבחין בין כלל השטחים והמובלעות של השבט לבין נחלתו העיקרית והרציפה. בחלוקת בני יוסף קיבל אפרים את החצי המזרחי של הארץ, וקו הגבול הפונה למזרח או לצפון מזרח, מִזְרָחָה, הגדיר את רוחב הנחלה מדרום לצפון. קו זה נמתח מעַטְרוֹת אַדָּר שבדרום ועַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן שבצפון, וממנו המשיך הגבול להתארך ולהתרחב כלפי מערב.
יהושע, פרק ט״ז, פסוק ה׳
וַיְהִ֛י גְּב֥וּל בְּנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֞י גְּב֤וּל נַחֲלָתָם֙ מִזְרָ֔חָה עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַד־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן עֶלְיֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.