התוואי המפותל של הגבול הצפוני בנחלת אפרים מתארך תחילה מערבה, כאשר וְיָצָא הַגְּבוּל הַיָּמָּה. משם הוא ממשיך אל הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן, ועובר מצפון לעיר מכמתת השייכת למעשה לשבט מנשה. בנקודה זו הקו פונה ועוקף, כפי שמציינת המילה וְנָסַב, וממשיך באלכסון אל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה. הגבול חולף על פני תאנת שילה ויורד דרומה, כך שוְעָבַר אוֹתוֹ מִמִּזְרַח יָנוֹחָה. שרטוט מורכב זה, המדלג בין ערי גבול של מנשה, יצר רצועת קרקע מזרחית בנחלת שבט בנימין שבה נבנה משכן ה'.
יהושע, פרק ט״ז, פסוק ו׳
וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל הַיָּ֗מָּה הַֽמִּכְמְתָת֙ מִצָּפ֔וֹן וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מִזְרָ֖חָה תַּאֲנַ֣ת שִׁלֹ֑ה וְעָבַ֣ר אוֹת֔וֹ מִמִּזְרַ֖ח יָנֽוֹחָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.