בזמן כיבוש יריחו, הבית משמש כמקלט הבטוח היחיד מפני העיר שנידונה להשמדה בשל טומאתה. משום כך, כֹּל אֲשֶׁר־יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתֵךְ הַחוּצָה אל אזור הסכנה והחרם, דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ, כלומר הוא אשם במותו ונושא בעוון הריגתו. במצב כזה מצהירים המרגלים וַאֲנַחְנוּ נְקִיִּם, שכן לא ניתן עוד להגן על מי שיוצא אל סכנות המלחמה. לעומת זאת, המרגלים מקבלים אחריות מלאה על כֹּל אֲשֶׁר יִהְיֶה אִתָּךְ בַּבַּיִת, ומתחייבים כי דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ אִם־יָד תִּהְיֶה־בּוֹ, כך שאם מישהו מיושבי הבית ייפגע, עוון ההריגה והאשמה ייפלו עליהם.
יהושע, פרק ב׳, פסוק י״ט
וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ ׀ הַח֛וּצָה דָּמ֥וֹ בְרֹאשׁ֖וֹ וַאֲנַ֣חְנוּ נְקִיִּ֑ם וְ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר יִֽהְיֶ֤ה אִתָּךְ֙ בַּבַּ֔יִת דָּמ֣וֹ בְרֹאשֵׁ֔נוּ אִם־יָ֖ד תִּֽהְיֶה־בּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.