יצא לכם פעם להיות במצב שבו יש רק מקום אחד שהוא בטוח לחלוטין, ומחוץ לו יש סכנה גדולה? זה בדיוק מה שהמרגלים מסבירים לרחב. הם מציבים לה כלל ברור מאוד: בזמן כיבוש יריחו, הבית שלה הוא המקום היחיד שבו אפשר להסתתר ולהישאר מוגנים. הסיבה לכך היא לא רק ביטחונית, אלא גם רוחנית. העיר יריחו כולה נחשבת למקום טמא שנועד להריסה, אבל הבית של רחב, שנמצא ממש בתוך החומה, לא נכלל בטומאה הזו. לכן, מי שיוצא מהבית נכנס לאזור מסוכן ואסור.
המרגלים מזהירים שמי שייצא החוצה, דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ. כלומר, הוא יהיה האשם והאחראי לכך שנפגע, כי הוא בחר לצאת ולא שמר על עצמו. במקרה כזה, המרגלים מצהירים וַאֲנַחְנוּ נְקִיִּם, אנחנו נהיה נקיים מאשמה, כי ברגע שאדם יוצא אל סכנות המלחמה שבחוץ, כבר אי אפשר להגן עליו. לעומת זאת, לגבי מי שיישאר מוגן בפנים, המרגלים מבטיחים ההפך ואומרים דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ. הם לוקחים על עצמם אחריות מלאה, ומבטיחים שאם מישהו בתוך הבית ייפגע, האשמה והאחריות לשלומו יפלו עליהם.