יהושע, פרק ב׳, פסוק י״ח

תחשבו רגע שהייתם צריכים להמציא סימן סודי כדי שיזהו את הבית שלכם מרחוק, באיזה סימן הייתם בוחרים? המרגלים מסיימים את ההסכם החשוב שלהם עם רחב ומסבירים לה בדיוק מה היא צריכה לעשות כדי שהיא והמשפחה שלה יינצלו. הם אומרים לה הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ, כלומר, כשהם יחזרו בעתיד יחד עם כל עם ישראל כדי להיכנס לארץ, היא תצטרך לסמן את הבית שלה. המרגלים מצביעים על חבל שנמצא בחדר ואומרים לה לקשור את תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה. המילה תִּקְוַת פירושה חבל חזק או פתיל שזור, והמילה הַשָּׁנִי מסבירה שזה היה חבל הצבוע בצבע אדום חזק ובולט. המילה הַזֶּה מלמדת אותנו שהם לא דיברו סתם על איזשהו חבל, אלא ממש הצביעו על חבל אדום ספציפי שהם ראו שם בתוך הבית. הם מבקשים ממנה לקשור את החבל האדום בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בּוֹ, בדיוק באותו חלון שדרכו היא עזרה להם לברוח, כדי שזה יהיה סימן ברור לחיילים שיגיעו מבחוץ. אבל יש עוד תנאי אחד חשוב כדי להינצל. המרגלים אומרים לרחב תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה, כלומר היא צריכה להכניס ולכנס פנימה אל תוך הבית את ההורים שלה, את האחים שלה ואת כל המשפחה. רק מי שיישאר מוגן בתוך הבית עם החבל האדום, יזכה להינצל.