קרה לכם פעם שהבטחתם משהו, אבל אז הבנתם שאתם חייבים לקבוע כללים ברורים כדי שבאמת תוכלו לקיים את ההבטחה? תארו לעצמכם את שני המרגלים, רגע לפני שהם בורחים ויוצאים לחופשי, תלויים על חבל מחוץ לחלון של רחב בעיר יריחו. פתאום הם עוצרים הכול כדי לדבר איתה על ההסכם ביניהם. המרגלים אומרים לרחב נְקִיִּם אֲנַחְנוּ. הם בעצם מסבירים לה שהם רוצים להיות נקיים מכל חטא, ושהם ממש לא רוצים להגיע למצב שבו הם לא יוכלו לקיים את השבועה שנשבעו לה. הרי אם ההבטחה להציל את משפחתה תישאר פתוחה לגמרי, אולי פתאום כל תושבי יריחו יגידו שהם קרובי משפחה של רחב ויבקשו להינצל, וזה הרי מנוגד לציווי של ה' לכבוש את הארץ. לכן, כדי להבטיח שהם יוכלו לעמוד במילה שלהם, הם מעבירים את האחריות אל רחב וקובעים תנאי ברור: הם יצילו אותה ואת משפחתה, אך ורק אם כולם יסתתרו יחד בתוך הבית שלה.
יהושע, פרק ב׳, פסוק י״ז
וַיֹּאמְר֥וּ אֵלֶ֖יהָ הָאֲנָשִׁ֑ים נְקִיִּ֣ם אֲנַ֔חְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵ֥ךְ הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.