יהושע, פרק ב׳, פסוק ט״ז

תארו לעצמכם שאתם צריכים לברוח משומרים שמחפשים אתכם בכל מקום, לאיזה כיוון תבחרו לרוץ? לפני שרחב נפרדת מהמרגלים, היא נותנת להם עצה חכמה מאוד כדי שלא יתפסו אותם. הדרך שמובילה לנהר הירדן היא פתוחה וגלויה לגמרי, ואין בה מקומות מסתור. רחב יודעת שאם המרגלים ילכו ישר לשם, יגלו אותם מיד. לכן, היא אומרת להם ללכת דווקא לכיוון ההפוך, אל ההרים. היא מזהירה אותם פֶּן יִפְגְּעוּ בכם, כלומר, תהיו זהירים כדי שלא תפגשו בטעות את הרודפים שחוזרים מהחיפושים שלהם. בגלל זה היא מבקשת מהם וְנַחְבֵּתֶם, שפירושו להסתתר במקום מחבוא, והמילה שָׁמָּה מכוונת אל ההר. רחב מציעה להם לחכות שם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. למה דווקא שלושה ימים? כי ההליכה מיריחו לירדן לוקחת בערך יום אחד. לכן, הזמן שייקח לרודפים ללכת, לחפש היטב בכל הדרך, ואז לחזור ליריחו, הוא בערך שלושה ימים. אחרי הזמן הזה, הרודפים פשוט יתייאשו ויחזרו הביתה. בסוף, רחב מרגיעה אותם ואומרת וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם. הכוונה היא שאחרי שהסכנה תעבור, הם כבר לא יצטרכו להסתתר או ללכת בדרכים עוקפות, אלא יוכלו לרדת מההר ולצעוד בביטחון בדרך הישרה והרגילה בחזרה אל המחנה שלהם.