הופעתם של זרים בתוך עיר קטנה, סגורה ומסוגרת, עוררה מיד חשד כבד. על אף ניסיונות ההסוואה של המבקרים מישראל, זהותם ומטרתם נחשפו במהירות ודווחו להנהגה המקומית.
הפרשנים מסכימים כי המילה לַחְפֹּר משמעותה לרגל ולחפש. בדומה לאדם החופר באדמה כדי לגלות דבר מה שטמון בה, כך הגיעו האנשים לחשוף את סודות הארץ [רש"י, מצודת ציון]. עם זאת, יש המדייקים כי פעולת החפירה שונה מריגול כללי, שכן היא מצביעה על העמקה במקום אחד ספציפי כדי לדלות מידע נסתר ומחשבות של אנשים [מלבי"ם]. המילה הֵנָּה מכוונת לעיר יריחו עצמה [מצודת ציון].
כיצד נחשפו המרגלים כה מהר? מעבר להיותם זרים הבולטים בנוף המקומי [ביאור שטיינזלץ], התנהגותם הסגירה אותם. הם נכנסו לעיר שהייתה תחת הסגר, לא התנהגו כסוחרים רגילים הממתינים מחוץ לשערים עד הבוקר, והגיעו בחשכה [מלבי"ם]. גישה ביקורתית יותר גורסת כי עצם הבחירה להיכנס לבית אירוח או לבית זונות, במקום להישאר ברחוב או בשדה, היא זו שהובילה לחשיפתם המיידית [אברבנאל].
אופן הדיווח למלך יריחו חושף מורכבות פוליטית. המודיע חשש להזכיר במפורש את שמה של רחב, משום שהייתה דמות מקושרת ובעלת השפעה בקרב המלכים. לכן, הוא נקט בלשון ערומה ודיווח באופן כללי שהאנשים באו לחפור את הארץ. המלך הבין מיד מתוך הדברים כי הדרך היחידה לאסוף מידע על הארץ כולה מתוך מקום פרטי אחד, היא דרך ביתה של רחב, המכירה היטב את סודות השלטון [אלשיך]. בעקבות זאת, דרש המלך שרחב תסגיר את האנשים לידיו, וזאת ללא קשר לשאלה אם באו אליה לשם זנות או רק כדי לבקש מקום לינה, שכן מטרתם האמיתית והמסוכנת הייתה ריגול [אברבנאל, צאינה וראינה].
לציון הזמן בו הגיעו, הַלַּיְלָה, ישנה משמעות כפולה. מלבד היותה הוכחה לכך שאינם עוברי אורח תמימים [מלבי"ם], יש בה גם ממד טקטי ורוחני. המודיעים הדגישו בפני המלך כי עליו לפעול נגדם דווקא בלילה, מתוך אמונה שרוח הקודש אינה שורה על נביאי ישראל בשעות החשכה, ולכן זהו חלון ההזדמנויות היחיד לגבור עליהם בטרם יעלה השחר [אהבת יהונתן].