יהושע, פרק כ״ב, פסוק י״ח

מעשה חטא של קבוצה אחת מסכן את קיומה של האומה כולה, ולכן נציגי השבטים מזהירים את בני גד, ראובן וחצי שבט המנשה כי אם תָּשֻׁבוּ הַיּוֹם מֵאַחֲרֵי ה', כלומר תהפכו את פניכם ותעזבו אותו, תגרמו לנזק כפול. הנזק המיידי הוא שוְהָיָה אַתֶּם תִּמְרְדוּ הַיּוֹם בַּה', אך הפגיעה תתרחב כאשר וּמָחָר אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִקְצֹף, כך שה' יכעס על כלל העם בזמן עתידי ולאורך ימים רבים. ענישה קולקטיבית זו נובעת מהאחריות ההדדית שבעטיה חטא של יחידים מסלק את ההשגחה מכולם, ומהחשש שהדבר יהווה תקדים שימשוך אחרים לחטוא. מתוך חובה למחות כדי לא לשאת בעונש בעצמם, מבהירים הנציגים כי המעשה אינו רק מרידה בה', אלא גם מרידה בשאר העם ובסמכותה המרכזית של הסנהדרין.