שבטי עבר הירדן מבהירים כי בניית המזבח לא נבעה ממרד, אלא מחרדה כנה להמשכיות הקשר עם שאר העם. הם מצהירים בלשון שבועה כי וְאִם לֹא עשו זאת מתוך הפחד שיפורט מיד, הרי שה' יעניש אותם. הם מסבירים כי עָשִׂינוּ אֶת זֹאת אך ורק מִדְּאָגָה מִדָּבָר, כלומר מתוך יראה ופחד עמוק מהתנתקות מעדת ישראל וממשכן ה'. מכיוון שנהר הירדן מפריד ביניהם, הם חששו שמָחָר, לאחר זמן בעתיד, יבואו השבטים המערביים ויאמרו לילדיהם מַה לָּכֶם וְלַה', קביעת ניתוק מוחלט שמשמעותה כי אין להם שום חלק בה'. סכנת דחייה זו עלולה הייתה להשפיע לרעה על הילדים, ולגרום להם להפסיק לירא את ה'.
יהושע, פרק כ״ב, פסוק כ״ד
וְאִם־לֹ֤א מִדְּאָגָה֙ מִדָּבָ֔ר עָשִׂ֥ינוּ אֶת־זֹ֖את לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יֹֽאמְר֨וּ בְנֵיכֶ֤ם לְבָנֵ֙ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר מַה־לָּכֶ֕ם וְלַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.