משלחת מנהיגי ישראל מתעמתת עם שניים וחצי השבטים בהאשמה חריפה, ורואה בהקמת המזבח החדש משבר רוחני ולאומי חמור. נציגי העדה דורשים להבין את המניע מאחורי המעשה, הנתפס כאיום ישיר על אחדות האומה ועל נאמנותה לה'. הסיבה המרכזית לחשד הכבד נבעה משתיקתם של בוני המזבח. העובדה שהם הקימו את המבנה יחדיו ולא גילו מראש כי כוונתם לטובה, היא שפתחה פתח לחשוד בהם בבגידה [חומת אנך].
הפרשנים מבארים את מילות הקריאה הקשה של העדה: המילה המעל מבטאת חטא, פשע ובגידה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. משמעות המילה לשוב היא לפנות ולהתרחק [ביאור שטיינזלץ], והמילים בבנותכם ולמרדכם מדגישות כי עצם מעשה הבנייה מהווה מרידה ישירה בה' [מצודת דוד].
נציגי העדה האריכו בדבריהם משום שלא ידעו בוודאות לשם מה הוקם המזבח, ולכן התייחסו לשני כיוונים אפשריים [מלבי"ם, אלשיך, אברבנאל]. מצד אחד, ייתכן שהמזבח נועד לעבודה זרה. במקרה כזה, מדובר בחטא כפול: עזיבה במחדל של ה' ומרידה בפועל על ידי עבודת אלוהים אחרים [אברבנאל]. הדגשת המילה "היום" באה להמחיש את העזות שבמרידה בה', דווקא עכשיו, כאשר הנסים והנפלאות שעשה להם עדיין טריים ונגד עיניהם [מלבי"ם]. תפיסה זו מזהירה כי התרפות ומשיכת הידיים מעבודת ה' מובילות בהכרח, שלב אחר שלב, למרידה גלויה ומעשית [אלשיך].
מצד שני, גם אם המזבח לא נועד לעבודה זרה אלא להקרבת קורבנות לה', עצם הקמתו מחוץ למשכן נחשבת למרידה. במעשה זה הם יוצרים מרכז עצמאי משלהם, מתנערים מן המרכז הרוחני של כלל העם, ויוצרים פירוד מסוכן בינם לבין שאר השבטים [ביאור שטיינזלץ, אלשיך].