תארו לעצמכם שעשיתם משהו מתוך כוונה טובה, אבל בגלל ששמרתם אותו בסוד ולא סיפרתם לאף אחד, כולם היו בטוחים שעשיתם מעשה חמור מאוד. זה בדיוק מה שקורה כאן. מנהיגי ישראל מגיעים לשניים וחצי השבטים וכועסים עליהם מאוד בגלל המזבח החדש שהם בנו. הסיבה המרכזית לחשד הגדול הייתה השתיקה שלהם. בגלל שהם בנו את המזבח בלי לגלות מראש שהכוונה שלהם טובה, שאר העם חשב שהם מפנים עורף.
המנהיגים המודאגים פונים אליהם וקוראים למעשה הזה המעל, כלומר חטא ופגיעה באמון. הם מאשימים אותם בכך שהם החליטו לשוב, שמשמעותו לפנות ולהתרחק מהדרך של ה'. המילים בבנותכם וכן למרדכם מדגישות שעצם הבנייה של המזבח החדש נחשבת בעיניהם למרידה של ממש.
מכיוון שהמנהיגים לא ידעו בוודאות לשם מה הוקם המזבח, הם חששו משני דברים שונים. החשש הראשון היה שאולי המזבח נבנה לעבודה זרה. הם משתמשים במילה היום כדי להדגיש כמה זה נורא לעזוב את ה' דווקא עכשיו, כשכל הנסים והנפלאות שהוא עשה להם עדיין כל כך טריים בזיכרון. החשש השני היה שאפילו אם המזבח נועד כדי להקריב קורבנות לה', אסור לעשות זאת שם. בניית מזבח פרטי מחוץ למשכן המרכזי של כל העם היא סכנה, כי היא עלולה ליצור ריחוק ופירוד עצוב בין השבטים ולפגוע באחדות של עם ישראל.