השבטים מזהירים מפני חטא חדש באמצעות תזכורת לטראומת העבר, כדי להדגיש את סכנת הערבות ההדדית שבה חטא של בודדים עלול להמיט אסון על העם כולו. הם שואלים האם הַמְעַט־לָנוּ, כלומר האם חטא עבודת האלילים הקודם, עֲוֹן פְּעוֹר, קל בעינינו או שאין לנו די בו. חטא זה הותיר אחריו נזק מתמשך לדורות, אֲשֶׁר לֹא־הִטַּהַרְנוּ מִמֶּנּוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, שכן העם טרם התכפר לחלוטין מאותו עוון. בנוסף, בשעת המעשה וַיְהִי הַנֶּגֶף בַּעֲדַת ה', והמגפה פגעה גם באנשים חפים מפשע שלא חטאו אך לא מחו ביד החוטאים כדי לעצור בעדם.
יהושע, פרק כ״ב, פסוק י״ז
הַמְעַט־לָ֙נוּ֙ אֶת־עֲוֺ֣ן פְּע֔וֹר אֲשֶׁ֤ר לֹא־הִטַּהַ֙רְנוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיְהִ֥י הַנֶּ֖גֶף בַּעֲדַ֥ת יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.