עם סיום כיבוש וחלוקת הארץ, אָז יִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ לשבטי עבר הירדן כדי לשחררם לנחלתם ולהעניק להם את השלל הרב שהרוויחו במלחמות. במעמד פרידה זה הוא מביע את הערכתו לָראוּבֵנִי (מילה שבה האל"ף נחה והבי"ת נהגית בשורק) וְלַגָּדִי על שעמדו בהבטחתם למשה, צייתו לפקודותיו, לא נטשו את אחיהם ושמרו על ארון ה'. מסירותם התבטאה בכך שנשארו בחזית מעבר לזמן הנדרש עד תום שלב החלוקה, עובדה המעידה כי ימשיכו להקפיד על מצוות ה' גם בעתיד. הפנייה הנפרדת וְלַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה נועדה להורות להם לחלוק את שכרם באופן שווה עם החצי השני של השבט, אשר נשאר להתנחל בארץ כנען.
יהושע, פרק כ״ב, פסוק א׳
אָ֚ז יִקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֔עַ לָראוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י מַטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.