שופטים, פרק ט״ו, פסוק י״ב

תארו לעצמכם שאתם גיבורים חזקים, אבל פתאום האחים והחברים שלכם באים לעצור אתכם. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק המצב שבו נמצא שמשון. אנשי שבט יהודה פחדו מאוד מהפלשתים ששלטו בהם באותו זמן. לכן הם באו אל שמשון ואמרו לו: לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים. כלומר, הם מסבירים לו שאין להם ברירה, כי הפלשתים ציוו עליהם לקשור אותו ולהסגיר אותו לידיהם כדי להעניש אותו. אנשי יהודה כל כך מפוחדים שהם מרגישים שהם חייבים למלא את הפקודה. שמשון יכול היה בקלות להילחם בהם ולנצח, אבל הוא ממש לא רוצה להילחם באחים שלו. לכן הוא מסכים שהם יקשרו אותו וימסרו אותו, אבל מציב להם תנאי אחד חשוב: הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם. המילה תִּפְגְּעוּן כאן לא מתארת סתם מכה קטנה, אלא פגיעה קשה מאוד וסכנת חיים. שמשון מבקש מהם להישבע שהם יסתפקו רק בלקשור אותו ולא ינסו לפגוע בו בעצמם. הוא עושה את זה מתוך אהבה אליהם, כי הוא יודע שאם הם ינסו לפגוע בו, הוא יצטרך להגן על עצמו בלית ברירה, והוא בשום אופן לא רוצה לפגוע בעם שלו.