יצא לכם פעם לכעוס על מישהו, ואחרי תקופה ארוכה להחליט שאתם רוצים להשלים איתו ולהביא לו מתנה? זה בדיוק מה שקורה לשמשון. מִיָּמִים, כלומר אחרי שעבר זמן רב של אולי אפילו שנה שלמה, שמשון מחליט לחזור אל אשתו. הוא מגיע כדי לחדש את הקשר, וזה מה שפירוש המילה וַיִּפְקֹד, שמשמעותה לזכור ולבוא לבקר. כדי להראות שהוא בא בכוונות טובות, הוא מביא איתו מתנת פיוס, בִּגְדִי עִזִּים. שמשון היה בטוח שהזמן הארוך שבו הוא לא היה בבית הספיק כדי להראות לאשתו שהוא כועס על מה שעשתה בעבר, וכעת הגיע הזמן להשלים. לכן הוא מבקש אָבֹאָה הֶחָדְרָה, הוא רוצה להיכנס לחדרה הפרטי כדי להיות איתה ולחדש את הקשר.
אבל אז קורה משהו מפתיע, וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא. אבא של אשתו לא מסכים לתת לו להיכנס. למה? כי בזמן ששמשון לא היה, האבא היה בטוח ששמשון שונא אותה, ולכן הוא כבר חיתן אותה עם חבר של שמשון. כדי לנסות להרגיע את שמשון ולפייס אותו, האבא מציע לו להתחתן עם האחות הקטנה והיפה יותר במקומה.
כל הסיפור הזה קורה דווקא בִּימֵי קְצִיר חִטִּים. העיתוי הזה ממש לא מקרי, אלא ה' כיוון את הדברים כך שהמפגש יקרה בדיוק בעונה שבה התבואה בשדה כבר גדולה, יבשה ומוכנה. למה? כדי להכין את השטח לשריפת השדות שתקרה ממש בקרוב. הדחייה של האבא אמנם מכעיסה מאוד את שמשון, אבל היא בעצם עוזרת לו. שמשון חיפש סיבה טובה לפגוע בפלשתים, ועכשיו, כשהם אלו שעשו לו רע קודם, הוא מרגיש שהוא נקי מאשמה ושהוא יכול לצאת נגדם לפעולות נקמה.