חתימת פרק זה בחייו של שמשון מסכמת את תקופת מנהיגותו [ביאור שטיינזלץ]. המעשים יוצאי הדופן, הנקמה באויב והישועה הפלאית שחולל קודם לכן, הם אלו שהובילו את העם לקבל אותו עליהם כשופט [אברבנאל].
הפרשנים מסכימים כי הביטוי בִּימֵי פְלִשְׁתִּים בא להדגיש את המציאות המדינית המורכבת של אותה תקופה, שבה הפלשתים החזיקו בשלטון ומשלו בעם ישראל. ציון עובדה זו מלמד כי על אף ששמשון הנהיג את העם והושיע אותם מיד צריהם, לא הייתה זו גאולה שלמה ומוחלטת. הצלתו הייתה ישועה חלקית בלבד, אשר התקיימה בצל המסגרת הכוללת של שלטון הפלשתים בארץ [רד"ק, רלב"ג].