שמשון יוצא אל עזה, שהייתה עיר פלשתית מרכזית [ביאור שטיינזלץ]. הפעולה וילך שמשון עזתה מעידה על ביטחון וחוסר פחד מוחלט, שכן הוא נכנס אל עיר אויב גדולה המוקפת בחומה, דלתיים ובריח, והולך לישון שם ללא כל חשש [מלבי"ם].
באשר לזהותה של האשה זונה, נחלקו הפרשנים. גישה אחת מסבירה כי מדובר למעשה בפונדקאית, בעלת אכסניה, ושמשון בא אל ביתה פשוט כדי למצוא מקום ללון בו [רלב"ג, רד"ק]. מנגד, יש המפרשים את הדברים כפשוטם ומסבירים כי שמשון הלך אליה משום שהיה נמשך אחר תאוותיו [אברבנאל].
גישה נוספת מציגה מניע אסטרטגי נסתר לפעולתו של שמשון, שהרי תמוה שאיש אשר רוח ה' פועמת בו יעשה מעשה כזה. לפי פירוש זה, שמשון בחר במכוון ללכת לאישה המופקרת לכל אנשי העיר ודעתה מעורבת עמהם, מתוך ידיעה ברורה שהיא תמהר להודיע לכולם על בואו. מטרתו הייתה לפתות את הפלשתים להתקבץ ולארוב לו. הפלשתים אכן תכננו להמתין בשקט במארב סמוך לשער העיר עד אור הבוקר, מתוך הנחה שאחרי לילה שלם עם האישה הוא יהיה עייף וחלש ויישן, ואז יוכלו להורגו. אולם שמשון הקדים אותם, קם בחצות הלילה בעודם מסתתרים, ועקר את דלתות שער העיר בגבורה עצומה [אלשיך].