חגיגת הניצחון של הפלשתים מלווה בשמחה גדולה ובהודיה לאלוהיהם על לכידת שמשון, שהסב להם אבדות כבדות. כאשר הכתוב מציין וַיִּרְאוּ אֹתוֹ הָעָם, הכוונה היא שהם ראו אותו מרחוק בעודו שוהה בבית האסורים [מצודת דוד]. בתגובה למראה זה וַיְהַלְלוּ, כלומר שיבחו את אלוהיהם [מצודת ציון], והכריזו כי הוא זה שנתן בידם את מַחֲרִיב אַרְצֵנוּ, ביטוי המבטא חורבן וכיליון [מצודת ציון].
המילה וַאֲשֶׁר בפסוק באה במשמעות של "ואת מי ש", כלומר ואת מי שהרבה את חללינו [ביאור שטיינזלץ]. לגבי המילה חֲלָלֵינוּ, הפרשנים מעירים כי אף על פי שבספרים המדויקים היא נכתבת חסרה ללא האות יו"ד, משמעותה נותרת בלשון רבים [רד"ק, מנחת שי].