בעיצומה של חגיגת הניצחון הפלשתית, הובא האויב המושפל מבית הכלא כדי לשמש כאובייקט לבידור וללעג בפני ההמון החוגג.
הביטוי כְּטוֹב לִבָּם מתאר את מצבם המרומם של הפלשתים, שנבע מאכילה ושתייה [מצודת דוד] וכן מתוך תחושת השמחה על ניצחונם [ביאור שטיינזלץ]. המילה נכתבת במקור כ"כי טוב" אך במסורת הקריאה היא נהגית כ"כטוב", והפרשנים מסכימים כי משמעותן של שתי הצורות זהה.
כאשר דרשו הפלשתים וִישַׂחֶק לָנוּ, כוונתם הייתה ששמשון ישעשע אותם, יעשה ככל שיצוו עליו ויהפוך ללעג [ביאור שטיינזלץ]. בפועל, כאשר שמשון הובא, הוא אכן וַיְצַחֵק ושמח לפניהם כדרך שעושה בדחן, ויש המפרשים שעשה זאת על ידי סיפור גבורותיו מן העבר [מצודת דוד].
שמשון מוצא מִבֵּית הָאֲסוּרִים, מילה הכתובה במסורת כ"האסירים" ונקראת כ"האסורים", כאשר שתי הצורות מציינות משמעות זהה [רד"ק, מנחת שי].
לבסוף, הפלשתים מעמידים אוֹתוֹ (מילה הנכתבת באופן מלא עם האות וי"ו [מנחת שי]) בֵּין הָעַמּוּדִים. היה זה מבנה גדול מאוד, ושמשון הוצב בדיוק באמצעו כדי שכל הקהל הרחב יוכל לצפות בו [ביאור שטיינזלץ]. עמודים אלו היו העמודים המרכזיים שעליהם נשען והתבסס הבניין כולו [רש"י].