נקודת השפל העמוקה ביותר של שמשון בשבי הפלשתים מסמנת גם את תחילת המפנה, שבא לידי ביטוי בצמיחת שערו מחדש. המילה וַיָּחֶל משמעותה התחלה, והמילה לְצַמֵּחַ מתארת את תחילת הגידול של השיער [מצודת ציון].
באשר לאופן צמיחת השיער, קיימת גישות שונות בין המפרשים. יש הסבורים כי השיער צמח לאט, והמילים כַּאֲשֶׁר גֻּלָּח מציינות בפשטות שהצמיחה התרחשה לאחר הגילוח [ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, יש המדייקים מהשימוש בפועל הדגוש לְצַמֵּחַ כי מדובר בצמיחה מהירה ופלאית שלא כדרך הטבע, והמילים כַּאֲשֶׁר גֻּלָּח מלמדות שהצמיחה החלה מיד בתום הגילוח. מהירות זו מסבירה מדוע הפלשתים לא הספיקו להבחין בכך ולגלח אותו שוב באופן תדיר, למרות שידעו שסוד כוחו בשיערו [מלבי"ם]. מבחינת צורת הצמיחה, השיער חזר למצבו הקודם וצמח בדיוק באותן שבע מחלפות שגולחו ממנו קודם לכן [רד"ק, מצודת דוד].
אזכור צמיחת השיער נועד להכין את הרקע למעשה הגבורה האחרון של שמשון, אולם המפרשים עומדים על טיב הקשר בין השיער לבין חזרת הכוח. יש המסבירים כי שמשון עצמו סבר שכוחו ישוב אליו עם צמיחת שערו בעזרת ה', ולכן ביקש מאוחר יותר להישען על עמודי הבניין [רד"ק]. עם זאת, מודגש כי כוחו של שמשון לא היה תלוי בשיער עצמו כסגולה טבעית, אלא היה כוח נסי שנבע משמירת הנזירות. איבוד הכוח אירע כעונש על חטאיו – ההליכה אחר עיניו וגילוי סודו לאויביו – שבעטיים סר ה' מעליו. תהליך צמיחת השיער מסמל את פרק הזמן שבו שהה שמשון בשבי ועשה תשובה שלמה על חטאיו. כאשר זעק לה' בין העמודים, ה' נענה לו והשיב לו את כוחו בזכות התשובה והתפילה, ולא כתוצאה פיזית של חזרת השיער [אברבנאל].